דף בית
 
 
אודות
 
 
צור קשר
 
 
מאמרים
 
 
מומחים
 
 
אינדקס עסקים
 
 
פרסום באתר
 
 
מוצרים
 
 
פורומים
 
 
חדשות בענף
 
 

 

איפה מתעכבים מתקני ההתפלה?

פורסם בעיתון לוגיסטיקה

17/01/10

מאת: איילת גרינברג
פרסום דו"ח הביניים של ועדת החקירה הממלכתית לניהול משק המים מציג את רשימת המחדלים שגרמו למשבר המים החמור בו מצויה המדינה. יש הסכמה רחבה שהפתרון נמצא בהקמתם של מתקנים להתפלת מי ים. אבל למרות חשיבותם הלאומית של פרויקטי ההתפלה, והפקת הלקחים מניסיון העבר, הוצאתן לפועל של התכניות מאויימת בעיכובים הנובעים מבירוקרטיה וממחלוקות. אם כל אלה יפתרו, התוכנית של רשות המים מדברת על 550 מיליון קוב מים מותפלים לשנה עד שנת 2013, כאשר התחזית היא להגיע לכ-750 מיליון קוב לשנה עד שנת 2020
 
בהצעת החוק להקמת מתקנים להתפלת מי ים, שהונחה על שולחן הכנסת בחודש אוקטובר השנה נכתב כי מדינת ישראל מצויה במשבר המים החמור ביותר מאז הקמתה. חומרת המשבר הביאה להטלת מס בצורת ולהקמת ועדת חקירה ממלכתית למשק המים. הגרעון במשק המים נגרם, בין היתר, בשל עיכובים של שנים בהקמת מתקני התפלהועצירת הגשם רק החריפה את המצב.
 
תוכנית רשות המים
ברשות המים אופטימיים, שכן במסגרת יעדי התכנית שלהם, המגובה בהחלטות הממשלה, תוגדל כמות מי הים המותפלים בישראל לכ-750 מיליון קוב לשנה עד שנת 2020, כמות שתכסה את הצריכה הביתית והעירונית במדינה. על פי התוכניות, 550 מיליון קוב יושלמו עד שנת 2013 (ראה טבלה), עוד 50 מיליון קוב בשנת 2014 והשאר עד שנת 2020. ברשות המים טוענים כי כמות זו תייצב את משק המים ותבטיח אמינות אספקת מים גם בשנים שחונות.


50% מכמות שתישאב מהכנרת
כיום פועלים בישראל שני מתקני התפלה, המספקים יחד כ- 145 מיליון קוב מים בשנה. האחד באשקלון (112 מיליון קוב), והשני בפלמחים (34 מיליון קוב). בקרוב יחל לפעול מתקן ההתפלה המוקם בחדרה, אשר תפוקתו צפויה להגיע לכ- 110 מיליון קוב בתחילת 2010. בנוסף, נחתמו הסכמים להרחבת שלושת מתקני ההתפלה הללו, כך שעד מחצית שנת 2011 הם יתפילו כ- 295 מיליון קוב בשנה. על פי תחזיות רשות המים, כבר בשנה הבאה אנו צפויים לקבל מים מותפלים בכמות העולה ב- 50% מכמות המים שתישאב מהכנרת.

עוד 2 מתקנים בדרך
למתקן התפלה נוסף שעומד לקום בשורק, נבחרה בימים אלה חברה משותפת שהוקמה ע"י חברת IDE(הנדסת התפלה)(51%)ו-Hutchison Water(49%), בשם חברת Sorek Desalination Ltd (SDL). מדובר במתקן ההתפלה הגדול בעולם שעתיד לספק 150 מיליון קוב בשנה, לקראת שנת 2013.מתקן התפלה נוסף מתוכנן לקום באשדוד.המתקן בהיקף 100 מיליון קוב מים בשנה, צפוי להתחיל לפעול בשנת 2012.
אם הקמת כל מתקני ההתפלה תתבצע בהתאם ללוחות הזמנים, עד שנת 2013 תסופק כ-75% מתצרוכת המים הפרטית בישראל על ידי מתקני התפלה.


לשפר את מצב משק המים
ברשות המים מדגישים כי הביקושים למים אינם מסתיימים בבית ובעיר. החקלאות במדינת ישראל זקוקה להרבה מאוד מים, ויש לספק מים לתעשייה, לטבע, ולמדינות השכנות בהתאם להסכמים שנחתמו. אין ספק כי קידומם של הפרויקטים להתפלה ישפרו משמעותית את מצב משק המים בישראל, במידה שתבטיח אספקת מים רציפה וסדירה גם בשנות בצורת קשות, שכן כמות המים בים בלתי נדלית, וניתן לשאוב משם על פי הצורך. 

 בירוקרטיה ומחלוקות
עם זאת, למרות חשיבותם הלאומית של הפרויקטים, והפקת הלקחים מניסיון העבר, הוצאתן לפועל של התכניות מאויימת בעיכובים שונים. הפעם אין אלו ענני הגשם החורפי שעלולים להביא לדחיית ביצוע הפרויקטים כפי שקרה בתחילת העשור (כזכור כבר בשנת 2002 אושרה בממשלה תוכנית חירום להתפלת מי ים בכמות של כ- 400 מיליון מטרים מעוקבים, אך לאחר שנתיים גשומות יחסית, הוחלט באוצר לצמצם את היקף ההתפלה ל-130 מיליון מטרים מעוקבים בלבד), אלא עיכובים הנובעים מבירוקרטיה וממחלוקות בהתנהלות משק המים בישראל.


ההתניה - העלאת תעריפי המים
בועדת החקירה הממלכתית לניהול משק המים, אמר ראש רשות המים, פרופ' אורי שני כי "אחת ההחלטותהחשובות, אם לא החשובה ביותר, שקיבלתי במהלך כהונתי כמנהל רשות המים, הייתה ההחלטהלממן את ההתפלה מתעריפי המים ולנתק את הקשר בין תקציב המדינה לבין מימון ההתפלה".ברשות המים בעצם מתנים את היכולת להוציא לפועל את תכניות ההתפלה בהחלטה להעלות את תעריפי המים. הם טוענים כי עלות המים המותפלים גבוהה באופן משמעותי מעלות מים שפירים שאינם מותפלים וכי על הציבור לכסות את הפרש ההוצאה. לדברי אורי שור, דובר רשות המים, במידה והמערכת הפוליטית לא תשנה את אישור העלאת תעריפי המים, לא צפויים עיכובים בקידום תכניות ההתפלה. על פי הפשרה שהושגה בין משרד ראש הממשלה, משרד האוצר, משרד התשתיות ורשות המים, תעריפי המים יתייקרו ב-40%, במקום 50%, ובהדרגה, כך שבינואר 2010 מחירי המים יעלו ב-25% וביולי יעלו בעוד 15%.  


 פרופ' סמיט: טענת רשות המים אינה נכונה
פרופ' רפי סמיט, ראש מכון גראנד למחקר המים בטכניון
, טוען כי היום תעריף קוב מים מותפלים גבוה מתעריף קוב מים שאינם מותפלים ב-20-30% בלבד, ולכן אינו מבין מדוע מקדמת רשות המים העלאת תעריפים שתגיע עד 40%. לדבריו, טענת רשות המים כי הקמת מתקני ההתפלה ממומנת באמצעות תעריפי המים אינה נכונה, משום שמתקני ההתפלה מוקמים על ידי יזמים פרטיים בשיטת B.O.T(Build Operate and Transfer), לפיה הזכיין הפרטי מממן, מקים ומתפעל את המתקן במשך תקופה מוסכמת מראש, תמורת הבטחת רכישת המים המותפלים על-ידי המדינה במחיר נקוב. "אין שום קשר בין תעריפי המים והקמת מתקני ההתפלה", אומר פרופ' סמיט. "המדינה לא מממנת הקמה של מתקני התפלה ולא מימנה אותם בעבר. העלאת תעריפי המים נעשתה בצורה מלוכלכת. מספרים לציבור שצריך את ההעלאה כדי להשקיע במקורות המים ובתשתיות המים, אך בעצם ההשקעה בהתפלה באה מהזוכה במכרז ולא מרשות המים. הממשלה בסך הכל התחייבה לקנות כמות מסוימת של מים ממתקן ההתפלה ומגלגלת את ההוצאה על הציבור".


משלמים פי שלושה מעלות ההפקה
 תעריפי המים גבוהים דיים, טוען פרופ' סמית. בשעה שלאורך שנים מכרה חברת מקורות את המים לרשויות המקומיות בזול, גבו הרשויות מהאזרחים תעריפים של פי 2 או פי 3 מהמחיר שהן משלמות למטר קוב, והשתמשו בהכנסות מתשלומי המים כמקור הכנסה לצרכים אחרים ולאו דווקא לתחזוק תשתיות המים. בדיון בכנסת אמר פרופ' רפי סמיט, כי כבר היום אנחנו משלמים פי שלושה מעלות הפקת המים, וכי אחרי ההעלאות הבאות נשלם פי שישה. לטענתו, העלאת תעריפי המים נועדה אולי למימון תאגידי המים ובעלי התפקידים, אך לא למימון תשתיות המים ובודאי שלא למימון הקמתם והרחבתם של מתקני התפלה. באותו דיון בכנסת לבחינת תעריפי המים אמר ראש רשות המים כי "הרפורמה במים החלה עם חקיקת חוק תאגידי מים וביוב, על מנת להעביר את ניהול משק המים העירוני מהרשות המקומית לתאגיד עירוני. במסגרת החוק הוחלט כי תעריפי המים בתאגידי המים והביוב ייעשו על פי עקרון עלות וזו עיקר הרפורמה".

ירידה במחירי המים המותפלים
תעריפי המים המותפלים נקבעים בשלב המכרז, כאשר הקבוצה שנתנה את ההצעה הנמוכה ביותר "למי המוצר" היא הזוכה. במכרזים קודמים עמד מחיר קוב מים מותפלים על כ-3-3.10 שקל. היום ירדה עלות המים המותפלים, ובמכרז מתקן ההתפלה בחדרה ובמכרזי ההרחבות למתקנים הקיימים באשקלון ובפלמחים נקבע מחיר המים המותפלים למדינה על כ-2.6-2.7 שקל לקוב. במכרז על מתקן ההתפלה בשורק, המחיר שהוצע על ידי חברת IDEהוא 2.19 שקל, מחיר נמוך מהמחיר שנקבע במכרזי ההתפלה הקודמים.

עיכובים במכרזים
תוכניות ההתפלה מתבססות על הקמת שני מתקנים חדשים: מתקן התפלה באשדוד, והמפעל הגדול מכולם, שיוקם בשורק מצפון לפלמחים. שני המתקנים החדשים אמורים להתחיל לפעול ב-2012 ולספק את מלוא התפוקה עד שנת 2020.עם זאת, חלו עיכובים בירוקרטיים במכרזים והשאלה היא האם יצליחו לעמוד במועדים המתוכננים. הקמתו של מתקן ההתפלה באשדוד אושרה בממשלה כבר בשנת 2001 והתעכבה בשל קשיים בירוקרטים. המדינה התחייבה למסור את הקמת המתקן, ללא מכרז, לחברה הממשלתית מקורות, והתנתה את הקמת מתקן ההתפלה בכך שמקורות תקים חברה בת מיוחדת לשם כך. הקמת החברה התעכבה והמכרז הוקפא. בעדותו בועדת החקירה הממלכתית לניהול משק המים בפברואר השנה אמר שר החקלאות, שלום שמחון, "אני שואל את עצמי איך זה שב-2001 מדינת ישראל אישרה למקורות לבנות מתקן התפלה, ואנחנו נמצאים ב-2009, ומקורות יכלה לגמור את זה ב-2004-2003, ואני שומע כעת שהמכרז יצא שלשום. לפעמים אתה לא מצליח להבין איך בעיות של רגולציה שחלקן נקבעו על ידי משרד האוצר, מונעות במצב של משבר לקדם הליכים".בנוסף, התגלו בעיות בשל זכויות הבעלות על הקרקע המיועדת להקמת המתקן. לבסוף, בחודש נובמבר השנה פורסם כי קבוצת IVM, המורכבת מחברת מנרב והחברה הספרדית סאד'ט (SADYT) זכתה במכרז. הקמתו של מתקן ההתפלה בשורק אושרה בוועדה לתשתיות לאומיות ב-1 לדצמבר 2008 כפרויקט תשתית בעל חשיבות לאומית. המכרז פורסם בינואר 2009 אבל נדחה מספר פעמים, בשל אקלים פיננסי קשה לגיוס כספים וצפי לאישור התוכניות הסטטוטריות. הבחירה בחברת IDE(הנדסת התפלה) וקרן האצ'יסוןלהקמת מתקן ההתפלה בשורק פורסמה רק באמצע דצמבר. החברה התחייבה להקים את המתקן תוך 34 חודשים לכל היותר, כאשר כבר לאחר 30 חודשים יספק המתקן מחצית מתפוקתו.

 

למה לשתף חברה זרה?
למרות הידע והניסיון שנצבר בקרב חברות ישראליות בהקמה ותפעול של מתקני ההתפלה, מדינת ישראל לא נותנת עדיפות לחברות ישראליות במכרזים ומחייבת אותן לצרף חברות בינלאומיות כשותפות. לדברי פרופ' סמיט, בעבר חוייבו החברות הישראליות המשתתפות במכרזים לקחת שותף בינלאומי בטענה שחסרו את הניסיון בהקמת פרויקטים גדולים, אך היום, לאחר הקמה ותפעול מוצלחים של מתקן ההתפלה הגדול מסוגו בעולם באשקלון, המתקן בפלמחים ומתקן ההתפלה הגדול בחדרה, צברו החברות הישראליות ניסיון שאין כדוגמתו בפרויקטים מסוג זה ולכן הדרישה לשותף זר אינה הכרחית עוד. לדעת פרופ' סמיט, משבר המים העולמי יכול להוות מנוף צמיחה לתעשייה הישראלית, ובמקום לאפשר לחברות ישראליות לצבור ניסיון ויידע, חוסמים אותן.
ברשות המים אישרו כי לא ניתן כל עידוד או הטבות לחברות ישראליות וכי הפרויקטים מקודמים במכרזים פומביים בינלאומיים, אך ציינו כי לא קיים חיוב לשיתוף חברות מחו"ל בפרויקטים.
דויד וקסמן, יו"ר פורום תעשיות המים בהתאחדות התעשיינים, אמר בתגובה כי "בנוגע להשתתפות חברות זרות, בעבר הייתה חובה לשת"פ עם חברות זרות בגלל חוסר הניסיון והידע אך כיום הידע והניסיון של החברות הישראליות רב יותר ואין חובה לחברות זרות". עם זאת, לא קיימת עדיפות לחברות הישראליות. לדברי וקסמן, חיסרון נוסף של שיתוף חברות זרות בפרויקטים הוא בכך שהן מייקרות את תעריפי ההתפלה, "בגלל הסיכונים הכרוכים של אי הוודאות כאשר הן נמצאות לא במגרש הביתי שלהן".

המחלוקת על הרחבת פלמחים
גם מכרזי הרחבת המתקנים הקיימים לא חפים ממחלוקות. גורמים במתקן ההתפלה בפלמחים טוענים כי יש ברשותם את היכולת, הידע, כוח האדם והשטח הנדרש על מנת להרחיב את מתקן ההתפלה לתפוקה של פי 2 מהמתוכנן, אך המדינה לא מוכנה לרכוש את הכמות הנוספת מעבר ל-45 מיליון מטר קוב המאושרים - במחיר משתלם. לדבריהם, הם אף הציעו להרחיב את המתקן ולייצא את עודפי המים שהמדינה לא תרכוש לקפריסין, אך מכיוון שבישראל לא קיימת תשתית רגולטורית לאפשר לייצרן הולכת מים ממתקן ההתפלה אל נמל אשדוד, התכנית הוקפאה.

הירוקים מעדיפים פתרונות אחרים
ההתפלה, המצטיירת על ידי כל הגורמים כפתרון אולטימטיבי למשבר המים וכמנוף צמיחה לתעשייה, סובלת מתדמית בעייתית בקרב הארגונים הירוקים. שרית כספי אורון, מדענית מים בעמותת אדם טבע ודין, אומרת כי העמותה רואה בהתפלה מוצא אחרון ומנסה לקדם מדיניות לפיה תהיה ההתפלה ברירת מחדל, שכן לטענתה להתפלה מחיר סביבתי יקר, בצריכת אנרגיה וזיהום אויר. לדבריה, לפני שמקדמים הקמת מתקני התפלה יש להתמקד באלטרנטיבות כגון חינוך והסברה לחיסכון במים, קידום חוק החסכמים והשימוש במים אפורים. כמו כן, יש להמשיך ולפעול לטיוב בארות שהזדהמו ולהגדלת היקף ואיכות טיהור השפכים והשבת הקולחים. היא טוענת כי 70% מהשפכים המטופלים בישראל לא עומדים בתקנות שקבעה ועדת ענבר וכי העמותה פועלת בכנסת ושותפה בבג"צ על מנת לקדם את יישום התקנות. כמו כן, בשיתוף ח"כ ניצן הורוביץ פועלת העמותה לקידום הצעת החוק להפעלת מערכות למים אפורים בבתים. באשר לתכניות ההתפלה, אמרה כספי אורון כי בעמותה בוחנים אפשרות לביטול חלק מהמתקנים, מאחר ולא יהיה בהם צורך אם יקודמו האלטרנטיבות, וניתן יהיה להסתפק במי האקוויפרים והכנרת.

פרופ' סמיט: להתפלה אין מחיר סביבתי יוצא דופן
פרופ' סמיט טוען בנושא כי "בראייה רחבה ברור שלא ניתן לפתור את משבר המים בחיסכון מאחר ומשק המים בישראל נמצא בגירעון קטסטרופלי שלא היה כדוגמתו". באשר לטיעונים הנוגעים למחיר הסביבתי של התפלת מי ים טוען סמיט כי להתפלה אין מחיר סביבתי יוצא דופן. בהתייחס לטענות כי ההתפלה דורשת צריכת האנרגיה גבוהה אמר סמיט כי על פי חישובים שערך, ובהתאם לדברי מנכ"ל חברת מקורות בתערוכת ווטק שנערכה בנובמבר השנה, עם הקמת כל מתקני ההתפלה המתוכננים תסתכם העלייה בצריכת האנרגיה הכללית בישראל ב-3% בלבד, כאשר מכך יהיה ניתן להפחית את האנרגיה שתיחסך עקב הפחתת השאיבה וההובלה של המים מצפון הארץ אל המרכז, מאחר ומתקני ההתפלה ממוקמים בסמוך ליישובים העירוניים הגדולים. לטענתו, העלות הסביבתית בצריכת האנרגיה היא אותה עלות סביבתית של זיהום האוויר, ומכיוון שמתקני ההתפלה פועלים על חשמל ניתן יהיה לצמצם את זיהום האוויר בעזרת הסבת תחנות הכוח לגז טבעי.טכנולוגיות חדשות שפותחו יסייעו להפחתת צריכת האנרגיה ממתקני התפלה. חברת מקורות פרסמה לאחרונה כי היא עומדת להקים, בעזרת חברת סולאר פאואר, שתי מערכות פוטו-וולטאיות (משטחי קליטה סולאריים) בהספק כולל של כ-90 קוו"ט, על גגות מבנים באתר ההתפלה סבחה באילת. 

 פתרון שיסייע גם לטבע
טענה רווחת נוספת נגד קידום ההתפלה נוגעת לרכז שמופק בתהליך ההתפלה ומוזרם לים. בנושא זה טוען סמיט כי היום מוזרם הרכז לים בצורה מבוקרת, שאינה מזיקה לדגה ולשוכני הקרקעית. לדבריו, לעומת זאת, 30% מהשפכים המטופלים בישראל מוזרמים לים בצורה לא מבוקרת וגורמים נזק סביבתי.
ברשות המים ביקשו להדגיש כי אין לראות במים המותפלים תחליף למים ממקורות טבעיים, אלא כאחד הפתרונות שנוצרו, על מנת להגדיל את היצע המים, היות וכמות המים הטבעיים אינה מספקת את הביקושים. יש לציין כי הגדלת היצע המים המותפלים יסייע גם לטבע, שכן ניתן יהיה להזרים יותר מים לנחלים ולמנוע מצב של שאיבת יתר, המזיקה לאקוויפרים.

התעשיינים תומכים
התפלת מי ים כבר לא יקרה, לא פוגעת בסביבה באופן מיוחד, היא טובה לתעשייה ומסוגלת לפתור את משבר המים. לא לחינם היא נחשבת לפתרון האולטימטיבי למחסור במים. בקרב התעשיינים התמיכה בהתפלת מי ים רחבה וחד משמעית. פורום תעשיות המים בהתאחדות התעשיינים וההתאחדות תמכו ותומכים בהתפלת מים וראו בכך תמיד צורך קיומי לאומי. בנוסף, מאות מפעלים מקומיים לקחו חלק בהקמת המתקנים הפועלים בישראל. משלב ההקמה יוצר כל מתקן, מקור תעסוקה של אלפי משרות למשך של כשנתיים ואחר כך מעגלי עבודה נוספים כחלק מתפעול המתקן לאחר הקמתו. התאחדות התעשיינים קוראת לממשלת ישראל לתמוך בהקמת מתקני התפלה חדשים במקום להמתין שנים. 
 
 
 

התפלת מים: עשה זאת בעצמך
גם יזמים פרטיים מחפשים דרכים לאפשר התפלת מים. ממציא ישראלי בשם רומי גולדהאמר רשם פטנט על "סיר הישרדות" (ראה תמונה), אשר בצורה מאוד פשוטה יכול לשמש כמנגנון לטיהור והתפלת מים, ולשמש מטיילים ועמותות במשלוחי סיוע לאזורים הרי אסון. בימים אלה הוא מעוניין לגייס משקיעים לסיוע בשיווק המוצר.          


 
 


דף הבית | אודות | צור קשר | תקנון האתר