דף בית
 
 
אודות
 
 
צור קשר
 
 
מאמרים
 
 
מומחים
 
 
אינדקס עסקים
 
 
פרסום באתר
 
 
מוצרים
 
 
פורומים
 
 
חדשות בענף
 
 

 

ייעול וחסכון בצריכת אנרגיה

פורסם בעיתון לוגיסטיקה

09/07/08

באמצעות ייעול צריכת החשמל במגוון המתקנים התעשייתיים והמסחריים, אומר המהנדס שלומי לוי, מהמחלקה לייעול הצריכה, באגף השיווק חברת החשמל,
ניתן להקטין את ההוצאות השוטפות ובד בבד לתרום למשק החשמל הלאומי ולמאבק להגנת הסביבה. קיימים כיום אמצעים ושיטות לייעול הצריכה במערכות צורכות חשמל, החל ממערכות תאורה, מערכות הנעה חשמליות, מערכות מיזוג אוויר, אוורור וחימום, מערכות אוויר דחוס ועוד.
 
תכנון מודע אנרגיה
כבר בשלבי תכנון ראשוניים של מתקני חשמל, חשוב לשלב אמצעים וגישות המבטיחים תפעול אופטימלי, מההיבט של שימור וחסכון באנרגיה. ההתפתחויות הטכנולוגיות שחלו בשנים האחרונות במכשירים ובציוד חשמלי, מאפשרים להפחית את צריכת החשמל שלהם לכדי מחצית ואף יותר, בהשוואה לאלה המתוכננים לפי הגישה "המסורתית".
תכנון אופטימאלי של מתקני חשמל, מההיבט האנרגטי, חייב להתבצע מתוך גישה כלכלית. החיסכון בעלויות החשמל של המתקן והחיסכון בתחזוקה, מצדיקים את ההשקעה הנדרשת להשגת החיסכון. מה עוד שתכנון מודע אנרגיה, אין פירושו בהכרח תוספת השקעה גדולה. להפך, אפשר לחסוך בגודל חיבורי החשמל ואביזרי התמסורת והחלוקה של החשמל, שמובילים לצמצום בהוצאות.
כאשר באים לפרט את ההוצאות, הן כוללות: השקעה ראשונית ברכישת הציוד ובהתקנתו, הוצאות לתחזוקה והוצאות על צריכה שוטפת של החשמל - הוצאה המהווה את המרכיב המשמעותי והגדול ביותר מכלל ההוצאות, לאורך כל תקופת השימוש בציוד. לדוגמה, הוצאות החשמל על מנוע חשמלי, לאורך כל שנות פעולתו, גדולות פי 10-20 מעלות המנוע עצמו. אם התכנון יתבסס על אביזרים ומכשירים בעלי נצילות אנרגטית גבוהה (הפסדים נמוכים) תקטן צריכת החשמל ואיתה ההוצאות.
 
ניהול אנרגיה
ניהול אנרגיה פירושו נקיטת צעדים לשיפור היעילות /נצילות האנרגיה, לשם הורדת צריכת האנרגיה. כצעד ראשון יש להקים מנגנון בראשות אחראי על ניהול אנרגיה שמטרתו להכין תוכנית לניהול אנרגיה. התוכנית תכלול ביצוע סקר שיזהה את מוקדי צריכת האנרגיה, יעריך את היקף צריכת האנרגיה בכל מוקד ויקבע את פוטנציאל החיסכון האפשרי בכל מוקד.
בהתאם לתוצאות הסקר, יש לקבוע סדרי עדיפויות לנקיטת האמצעים לחיסכון. בשלב הבא יש ליישם את האמצעים להשגת החיסכון ולדאוג לבצע מעקב שוטף אחר צריכת האנרגיה.
 
כיצד עורכים סקר אנרגיה?
מפעל צורך אנרגיה באמצעות הפעלת תשתיות אנרגטיות שונות כגון מיזוג אוויר, קיטור, תאורה מנועים, משאבות וכו'. אומר אינג' עומרי מורג מחברת גדיר הנדסה. מקורות האנרגיה הם חשמל, דלקים וגז. המטרות הן לסייע למפעל בהקטנת עלויות האנרגיה ובהפיכת הסביבה והארגון לירוקים יותר. "אנו מזהים את כל ההזדמנויות לחיסכון ובהתאם לכך אנו מגבשים המלצות מעשיות שתהיינה כלכליות לארגון".
בשלב הראשון מבצעים סקר אנרגיה הכולל בדיקה ויזואלית של המעבים, סתימות, פתחי אוורור שאינם במקומם, מנורות הדולקות ללא צורך, דליפות אוויר נזילות וכיו"ב.
בשלב השני עורכים בדיקות הנדסיות – אוסף מדידות של טמפרטורה, לחצים, הספקים וכו' על מנת לכמת את הנצילות האנרגטית של תשתיות האנרגיה.
בשלב השלישי עורכים בדיקה תפעולית בניסיון לאתר תפעול לקוי של מערכות הפעלה.
באמצעות שלושת השלבים אוספים נתונים שבאמצעותם ניתן לאתר הזדמנויות לחסכון באנרגיה. את ההזדמנויות ניתן לתרגם לעצות מעשיות ולהעריך כמה יעלו ההשקעות הנדרשות,  תוך כמה זמן ניתן להחזיר את ההשקעה וכמה נחסוך. מיפוי הממצאים ותכנון העבודה הפונקציונאלית מובאים בפני הארגון. בשלב זה עליו להחליט האם הוא רוצה ליישם את כל ההמלצות או רק חלק מהן ומי יבצע את התוכנית.
לפעמים הארגון עצמו מבצע את ההמלצות בעצמו. במידה והלקוח רוצה, אומר מורג, ניתן לקיים שתי חלופות: הראשונה – Turn  Key– הספק לוקח על עצמו את כל התכנון הכולל: מפרטים, רכש, התקנה, הפעלה, בקרה וכו' ומיישם עבור הלקוח את כל ההמלצות או מפנה לגורם חיצוני. האפשרות השנייה היא חתימת הסכם תחזוקה ארוך טווח לתקופה שבין 8-10 שנים.
ההמלצות, אומר אינג' עומרי מורג, בנויות על כך שתוך שנתיים עד 4 שנים ניתן להחזיר את ההשקעה עליהן. ההמלצות כוללות שימוש באביזרים ומתקנים חוסכי אנרגיה והן מתחלקות לסוגים שונים:.
המלצות תפעוליות:התקנת מערכות בקרה אוטומטיות שתפעלנה את המערכת רק בעת הצורך. שידרוג מערכות ישנות. התקנת אמצעים חוסכי אנרגיה, כגון: בקרי תאורה, מתקנים המכבים את המזגן בפרקי זמן קצובים, השבת חום מהמערכות המנוצלות לחימום מים, הסבה מסולר לחשמל או גז. 
 
איך לחסוך בחשמל במערכות תאורה
ניצול התאורה הטבעית והתאמת רמת ההארה לפי ייעודה ולפי שעות הפעילות, חשובות לייעול צריכת החשמל לתאורה, אומר שלומי לוי. אמצעים כמו החלפת נורות ליבון ונורות הלוגן בנורות פלואורסצנטיות קומפקטיות, החלפת נורות פלואורסצנטיות ישנות בנורות פלואורסצנטיות מתקדמות והחלפת נורות כספית לחץ גבוה בנורות כספית הלידית (מטל הלייד) ונורות נתרן  לחץ גבוה (נל"ג), יתרמו לחסכון בחשמל. גם שימוש בנורות LEDבשילוט, שימוש בגופי תאורה יעילים בעלי מחזירי אור (רפלקטורים) כל אלה עשויים להניב חיסכון של
כ-30-60% בצריכת החשמל לתאורה.
 
החלפת משנק מגנטי במשנק אלקטרוני
לפעולה פשוטה כמו החלפת משנק (נתל) מגנטי במשנק אלקטרוני, יש השפעה על עוצמת האור ומכאן על צריכת האנרגיה. לדברי יוני הולנדר מחברת מטרולייט, יש להחליף את השיטה הקיימת, הבזבזנית בטכנולוגיה המאפשרת לשמר את עוצמת האור בנורה לכל אורך חייה. מטרולייט מחליפה את המשנק המגנטי המסורתי במשנק אלקטרוני. כך שגם אחרי 20 אלף שעות שימוש בנורות, עוצמת האור פוחתת רק ב-10 אחוזים. וזאת בניגוד לשיטה הישנה בה, בממוצע, אחרי שנתיים מאבדים יותר מ- 50% מעוצמת האור. אורך חיים של נתלים מגנטיים הוא בין שנתיים לשלוש בעוד שנתלים אלקטרוניים מחזיקים בין 4-6 שנים ועוצמת האור שלהם נשארת יציבה. גם ההספק של הנורה במעבר לשימוש במשנק אלקטרוני יורד  ומקבלים כ-50% חסכון באנרגיה. כל זאת עוד לפני שנוקטים בפעולות נוספות כגון עמעום האור בהפסקות צהרים ובעת שלא קיימת פעילות. ניתן לשלוט ולהוריד את עוצמת האור באופן אוטומטי ובאמצעות מערכת של תוכנה מיוחדת. לדברי הולנדר באמצעות הנתלים האלקטרוניים והשימוש בתוכנה, ניתן להגיע לחיסכון של עד ל-65% בצריכת החשמל.
 
מתקני מיזוג אוויר, חימום ואוורור
מיזוג אוויר, חימום ואוורור, הם מזוללי החשמל הגדולים במבנים. כדי לייעל את צריכת החשמל במערכות, יש להתאים את התפוקה של מתקן המיזוג לדרישות המעשיות של המבנה, למניעת יצירת תנאי קירור או חימום מוגזמים, המהווים גורם בזבזני. כאן מציין שלומי לוי, יש לבחור מזגני אוויר בעלי דירוג אנרגטי גבוה ומקדם יעילותCOP – Coefficient Of Performance    גבוה. יש לבצע חלוקה נרחבת של אזורי המיזוג ולהתקין רגשי טמפרטורה בהתאם לרמות הטמפרטורה הדרושים לאזורים השונים של המבנה, למניעת קירור/חימום יתר. שינוי טמפרטורה של מעלה אחת מצמצם/מגדיל את הוצאות החשמל לקירור או לחימום, ב-5% לערך.
אמצעים נוספים לייעול, כוללים שימוש בהתקני בקרה לתזמון הפעילות של מתקני המיזוג, כגון ביצוע הפסקות יזומות, שילוב גלאי נוכחות ושעוני פיקוד, התקנת מגעים חשמליים בדלתות ובחלונות להפסקת מערכת המיזוג /האוורור בעת פתיחתן ועוד.
בנוסף, כדאי לשלב במערכת אמצעים למדידת רמות של הלחות והפחמן הדו חמצני באוויר, לשליטה יעילה על מערכת האוורור.
האיכות התרמית של המבנה משפיעה באופן ניכר על צריכת החשמל למיזוג אוויר/לחימום. לכן כדאי להתקין בידוד למבנה ואמצעי איטום ברמה נאותה. התקנת ציפוי מחזיר קרינה על חלונות והתקנת אמצעים לסגירה אוטומטית של חלונות/דלתות למניעת איבודי אוויר ממוזג לסביבה.
 
מערכות הנעה חשמליות
מערכות הנעה חשמליות צורכות מעל 70% מכלל צריכת החשמל בתעשייה. לדברי שלומי לוי, הן כוללות מנועים חשמליים, משאבות, מפוחים, מדחסים, מכונות לעיבוד חומרים ומתקני שינוע.
בין השיטות והאמצעים לייעול צריכת החשמל במערכות הנעה חשמליות ניתן לציין:
בחירת מנועים בהספק/גודל מתאים להעמסה מינימאלית של 75% מהעומס הנקוב של המנוע (מניעת Over design). בחירת מנועים בעלי נצילות גבוהה.
התקנת ווסתי מהירות אלקטרוניים למטרת וויסות תהליכים, כתחליף לשסתומים, דמפרים וכדומה, ובכך להתאים באופן היעיל ביותר את המהירות/המומנט של המנוע לדרישות העומס.
 
מערכות אוויר דחוס
אוויר דחוס הוא מרכיב חיוני לתהליכי ייצור רבים. מערכות אוויר דחוס הן מערכות בזבזניות ולא יעילות היות ורק 10-20% מהאנרגיה החשמלית שמשמשת לייצור אוויר דחוס מגיעה למשתמש הסופי כאוויר דחוס. יתרת האנרגיה החשמלית הופכת לחום. לדוגמה: לייצור 1 קוו"ט של אוויר דחוס נחוצים כ-8 קוו"ט חשמל.
בין השיטות והאמצעים לייעול הצריכה במערכות אוויר דחוס מונה שלומי לוי:
- זיהוי של דליפות אוויר במערכת ותיקונן.
- הקטנת הלחץ של המערכת לערך הנדרש.
- התאמת הגודל/ההספק של המדחס ליישום הדרוש.
- שימוש בבקרה לוויסות תהליכים בעלי העמסה חלקית (דוגמת שימוש בווסתי מהירות).
- הכנסת אוויר חיצוני קר למחזור הדחיסה של המדחס. אוויר קר הוא צפוף יותר ולכן מספק כוח גדול יותר למחזור הדחיסה של המדחס, ללא תוספת בצריכת האנרגיה. ובנוסף, תחזוקה יעילה. ניצול החום שנפלט מהמדחס לחימום אוויר או מים.
יישום של השיטות והאמצעים הללו עשוי להניב חיסכון של עד כ-25% בצריכת האנרגיה של מערכות אוויר דחוס.
 
מתקנים לחימום מים
במדינה שטופת שמש כמו שלנו, מתחייב שימוש בקולטי שמש לחימום מים. גם שימוש במשאבות חום במקום בגופי חימום חשמליים, יכול לתרום לחסכון.
ניצול חום שנפלט ממעבים של מערכות מיזוג אוויר מרכזיות אפשר לנצל לחימום מים. ובתחזוקה: טיפול להסרת האבנית המצטברת על גופי החימום החשמליים ובצנרת המים למניעת איבוד אנרגיה.
יישום של השיטות והאמצעים הללו עשוי להניב חיסכון של עד כ-50% בצריכת החשמל לחימום מים.
 

הנחות בתעריפים ללקוחות גדולים
בעקרון תפקידה של חברת חשמל לספק חשמל במדינת ישראל. אלא שבפרקים מסוימים כל ההספק של המדינה עובד כדי לעמוד בביקושים. מסיבה זו לקחה חברת החשמל על עצמה לשכנע צרכנים להצטרף לתוכניות חסכון בחשמל.
חברת החשמל מציעה ללקוחות העסקיים מגוון הסדרים תעריפיים, שמטרתם להקל על עומס מערכת החשמל הארצית, בשעות שיא הביקוש. למצטרפים לתוכנית היא מציעה תמורה כספית. ההצטרפות להסדרים מותנית בכמה דרשות ותנאים מוקדמים. ההסדרים המוצעים כוללים:
תעריף פסגה ניידת– תעריף גבוה מאד עבור צריכה ב-100 שעות שנתיות לפי דרישת חברת החשמל, והנחה במחיר של שעות הפסגה והגבע בכל ימות השנה.
הסדר דיזל גנרטורים– זיכוי כספי בתשלום חשבון החשמל של הלקוח עבור ייצור החשמל לתצרוכת עצמית באופן עצמאי, בהתאם לתעריפי השעות שמפרסמת חברת החשמל.
הסדר השלת עומסים באמצעות ממסרי תת-תדר– ניתוק של הלקוח באופן אוטומטי מרשת החשמל כאשר נוצרת חריגה בתדר הרשת (לזמן קצוב ומספר ניתוקים קצוב) ותגמולו בהנחה קבועה בתעריף החשמל.


אגירה שאובה
במקומות בהם מפעילים מערכות מיזוג אוויר גדולות רק בשעות היום, אפשר להסיט את צריכת החשמל מהרשת, משעות הפסגהבמהלך היום, (בהן תעריף החשמל יקר), לשעות השפל בלילה, ע"י הפעלת מתקן אגירה. קיימות כמה שיטות אגירה. אגירת קור באמצעות מיכלי מים, אגירת קור באמצעות מאגרי קרח, אגירת קור באמצעות תמיסות מלחים שמשנים את מצב הצבירה מנוזל למוצק בטמפרטורה של 5 או 8 מעלות צלזיוס (מלח אוטקטי).
לדוגמה: מים מקוררים בצ'ילר בשעות השפל ונאגרים במיכלי אגירה מבודדים. בשעות הפסגה נשאבים המים הקרים במעבר דרך מחליף חום שמחובר למערכת האיוורור של המבנה, והם למעשה מקררים את האוויר שמסופק למבנה.בכך למעשה מרבית צריכת האנרגיה לקירור נעשית בשעות השפל ומנצלת את תעריף החשמל הנמוך בשעות אלו. מערכת הקירור יכולה לעבוד במלואה או בחלקה גם בשעות השיא להשלמת דרישת הקירור ובכך נחסכה גם ההשקעה בגודל של מערכת הקירור הכוללת של המתקן והציוד הנלווה כגון לוחות חשמל, כבלים ואף חיבור חשמל קטן יותר למתקן.
אם מדובר באגירת קור באמצעות ייצור מאגרי קרח במשך הלילה. במשך היום מומס הקרח באמצעות מאווררים ומתקנים אחרים, שצורכים פחות חשמל והם שמפעילים  את מערכת המיזוג. במקרה זה לא הורדנו את רמת הצריכה, אבל הסטנו את העומס משעות השיא לשעות השפל, חסכנו בעלויות והפחתנו את העומס על רשת החשמל.
קיימים יתרונות נוספים ביישום מערכות אגירה שאובה. הקטנת העלות הראשונית של המערכת ביחס למערכת קונבנציונאלית, הקטנת גודל חיבור החשמל הדרוש,  שיפור היעילות האנרגטית של המערכת, אספקת קירור בעת הפסקת חשמל, שימוש נוסף במאגרי המים לשיפור המערכת לכיבוי שריפות.
יישום של השיטות והאמצעים שתוארו לעיל עשוי להניב חיסכון של כ-10-30% בצריכת החשמל למיזוג אויר, אוורור וחימום.
 
מנגנון שיעודד את התעשייה להתייעל אנרגטית
משרד התשתיות הלאומיות מצוי בעיצומו של תהליך להכנת תוכנית עבודה שהיעד שלה הוא להגיע לחסכון של 20% בצריכת החשמל במשק עד שנת 2020 . זאב גרוס, מנהל האגף לניהול משאבי תשתית, במשרד התשתיות הלאומיות, אומר כי החיסכון ייעשה באמצעות התייעלות והימנעות מבניית מוקדי צריכה נוספים. במסגרת התוכנית מנסים לבנות מנגנון שיעודד את התעשייה להתייעל ואת ספקי האנרגיה להציע לתעשייה פרויקטים של חסכון. "אנו דנים עם רשות המיסים והאוצר כיצד להעניק להם הטבה במידה וישתלבו בתוכנית".
הכוונה היא להציע לתעשייה שיטת התקשרות, (Performance Contruct  - הסכם מופנה תוצאות), המוכרת בחו"ל ועדיין לא מוכרת בארץ, שאמורה לשחרר את הלקוח מחלק גדול מהסיכונים. הספק מממן על חשבונו את כל העלויות הכרוכות ביישום ההמלצות לחסכון ומתחלק עם הלקוח בהפרש העלויות.
המערכת המימונית בארץ עדיין אינה יודעת כיצד להתמודד עם עסקאות מסוג זה ולכן על מנת למממן פרויקטים מסוג זה יש להפחית את הסיכונים והפחד של המערכת הבנקאית. נראה לי, אומר זאב גרוס, כי משרד האוצר מכיר בחשיבות ובצורך למנף את העסקאות. הסיכונים נוגעים  גם ליזם ורצוי להוריד את רף הלחץ. 
 
הקמת תחנות כוח פרטיות
פתרון נוסף הוא הקמת תחנת כוח פרטית בחצר המפעל. המדינה מעודדת הקמת תחנות כאלה ונותנת הטבות מס ליצרני חשמל פרטיים. אבל לפני שמקימים תחנת כוח פרטית, אומר ד"ר משה הירש, מנכ"ל אנקונסול פתרונות אנרגיה ובקרה, יש לבדוק אם קיימת אפשרות לצמצם את היקף צריכת האנרגיה במפעל. נניח שמפעל מסוים צורך 10 מגהוואט חשמל,  ואחרי פעולות חסכון הוא ירד לצריכה של 8 מגוואט. גודל התחנה  צריך להיות אופטימאלי ביחס לצריכה. לדעתו, הקריטריונים הנהוגים היום במתן רישיונות להקמת תחנות כוח פרטיות אינן מבטיחים ניצולת גבוהה של האנרגיה.
לדבריו, לעיתים ההחלטה על הקמת תחנות כוח פרטיות גדולות, אינה נקבעת לפי היקפי הצריכה של המפעל אלא מתוך רצון להרוויח ממכירת חשמל ליצרנים אחרים או לחברת החשמל. לא נראה לו מתאים לתפוס טרמפ על הקמת תחנת כוח גדולה מיכולת הצריכה שלו בחצר המפעל.
 
חסכון אנרגטי במפעלי ישקר
מפעלי ישקר עובדים סביב לשעון 7 ימים בשבוע וזקוקים לאספקת חשמל אמינה ורציפה. על מנת לחסוך באנרגיה בישקר, אומר יגאל סידקי הממונה על האנרגיה והאחראי לכל נושא החשמל בישקר, החלפנו את כל המשנקים המגנטיים במשנקים אלקטרוניים,  השומרים על עוצמת התאורה המבטיחה את התנאים האופטימאליים לעובד מה עוד ששיטה זו חוסכת לנו גם בעלויות.
המשנק האלקטרוני אינו בא לבדו אלא נלווית אליו תוכנה שדרכה ניתן לשלוט בכל נורה בנפרד ובאופן ממוחשב. אין צורך לשלוח צוות לנתק נורה. האחראי יכול לכבות ולהדליק נורה דרך המחשב בלחיצת כפתור. בישקר משתמשים בתוכנה של חברה ישראלית (כתום). התוכנה שנבנתה לצרכים שלנו בודקת גם,באמצעות מונים, את צריכת האנרגיה  של צרכני האנרגיה הגדולים במפעלים (מזגנים, מדחסי אוויר, מנועים וכיו"ב) וניתן לראות את כל הנתונים בצורה גראפית, לנתח ולהסיק מסקנות.
בנוסף קיימת מערכת בקרה על המזגנים המפעילה ומכבה את המזגנים בהתאם לצורך ויש צוות בקרה המעריך האם כדאי להוריד או להעלות את הטמפרטורה.
קשה להעריך, מוסיף יגאל סידקי, כמה חוסך המפעל מאחר והמפעל דינאמי ומשתנה. התחום היחיד שבו בדקתי  את החיסכון הוא תחום התאורה שהוכיח את עצמו.

קוגנרציה בקבוצת נייר חדרה
מאוקטובר השנה, אומר גיא ברש , מנהל מחלקת ההנדסה ומהנדס החשמל של כל המפעלים בקבוצת נייר חדרה עברנו לעבודה בגז המגיע אלינו בצינור דרך הים. איננו צורכים יותר מזוט. ומלבד העובדה שהגז זול יותר מחשמל, יש לו השפעה על איכות הסביבה  הוא משפר את איכות האוויר ומפחית את פליטת גזי החממה.
יש לקבוצת נייר חדרה תחנת קיטור לצריכה פנימית. את הקיטור מייצרים בדוד באמצעות גז. החום שנוצר כתוצאה מהשריפה מחמם מים שהופכים לקיטור אותו מזרימים להפעלת טורבינה. מן הצד השני נמצא גנראטור המייצר חשמל. את הקיטור מעבירים חזרה לדוד ומחממים מחדש במערכת סגורה.
בתהליך העיבוי צריך לקרר את הקיטור. חברת החשמל משתמשת במי ים לקירור  לשם הפיכתו חזרה למים ובכך הם מפסידים את האנרגיה. אצלנו, אומר גיא ברש,  מועבר הקיטור לאחר שעבר דרך הטורבינה למכונות נייר שמיבשות אותו והופכות אותו למים. בכך אנו מנצלים את האנרגיה לשימוש תעשייתי נוסף.
התחנה שלנו מייצרת 18 מגוואט חשמל ואותו  אנו צורכים ומשלימים מחברת חשמל.
לגבי תאורה, אומר גיא ברש, השלמנו באולם ייצור החלפה של כל הנורות. התקנו מונים על גופי התאורה והצלחנו למדוד חיסכון של 40% בצריכה. לגבי מיזוג – אין אצלנו כמעט שימוש במיזוג.
באמצעות אופטימיזציה של מערך הוואקום (במכונות הנייר יש אלמנטים רבים החייבים לעבוד בוואקום) הצלחנו,  אומר גיא ברש, לעבוד עם 4 משאבות ואקום במקום 5. כאשר מדובר במשאבה הצורכת 400 קוו"ט, העובדת 24 שעות 7 ימים בשבוע, מתורגם הדבר לחיסכון ניכר שהצריך השקעה מועטה בצנרת ושסתומים. דוגמה נוספת לחיסכון היא בנושא בקרת תהליכים. לדוגמה: אם בעבר נהגנו  לבקר זרימות באמצעות סחרור (מחזירים חלק מהזרימה אחורה על מנת לשמור על זרימה קבועה קדימה) היום, הקמנו  מערכות וויסות למנועים, בהשקעה בינונית, המאפשרות זרימה קבועה, רציפה קדימה.
המוטו להשקעה בחיסכון באנרגיה, אומר גיא ברש, אם מובטח החזר ההשקעה בטווח של 2-3 שנים. לדוגמה: במפעל שלנו פועלים 6000 מנועים. כיום הטכנולוגיה של ייצור מנועי חשמל יעילה ומבטיחה פחות הפסדי אנרגיה. החלפת מנוע ישן הפועל ביעילות נמוכה  במנוע חדש מתורגמת לזמן החזר ההשקעה. היום קונים רק מנועים בעלי יעילות גבוהה לטווח ארוך. כדי לתכנן קו ייצור חדש שיהיו בו 500 מנועי חשמל העובדים ביעילות גבוהה עליהם לעבוד 30 שנה. מנועים אלו אמנם יקרים יותר(10% בממוצע) אך בטווח של שנים בודדות מחזירים את ההשקעה.

 

דף הבית | אודות | צור קשר | תקנון האתר