דף בית
 
 
אודות
 
 
צור קשר
 
 
מאמרים
 
 
מומחים
 
 
אינדקס עסקים
 
 
פרסום באתר
 
 
מוצרים
 
 
פורומים
 
 
חדשות בענף
 
 

 

האם התעשייה בישראל מוכנה לרעידת האדמה הבאה?

פורסם בעיתון לוגיסטיקה

25/05/10

מאת: איילת גרינברג
אחרי האיטי, צ'ילה וטיבט, גם במדינת ישראל עלולה להתרחש רעידת אדמה משמעותית. איך נערכים מפעלי התעשייה, במיוחד אלה המאחסנים או מייצרים חומרים כימיים, רעילים ומסוכנים למקרה של רעידת אדמה חזקה? מצפים מהמפעלים לבדוק את המבנים שבבעולתם ולבצע חיזוקים מתאימים על חשבונם, אבל נמצא כי השיטה אינה עובדת מאחר והיא מאפשרת למפעלים לבצע חישובים ולהציג נתונים שיחסכו להם את ההשקעה. תקנים שמגבש האגף לחומרים מסוכנים במשרד להגנת הסביבה לא יהיו מוכנים במהלך השנה וחצי הקרובות. והתעשיינים מצידם מתלוננים כי הדרישות בנושא ההיערכות אינן ברורות ומשתנות כל הזמן

תמונות ההרס, החורבן והאבדות בנפש שגרמו רעידות האדמה שהתרחשו בהאיטי, בצ'ילה, במקסיקו ובטיבט, מהוות תזכורת למה שעלול להתרחש גם אצלנו. על פי המומחים, במדינת ישראל, אשר ממוקמת באזור פעיל מאוד מבחינה סיסמית, רעידת אדמה משמעותית, שתחולל אסון פתע רב נפגעים (אפר"נ), היא רק שאלה של זמן. באותה מידה של סבירות היא עלולה להתרחש היום או בעוד עשור. הסיסמולוגים יודעים היכן צפויות רעידות אדמה להתרחש ולאילו עוצמות יש לצפות, אך הם אינם יודעים עדיין לחזות מתי תתרחש אותה רעידת אדמה ולהתריע מספיק זמן לפני שתקרה.

מבקר המדינה: נעשה מעט מדי
במדינת ישראל נעשה מעט מאד בכל הנוגע להיערכות לרעידות אדמה ואסונות טבע, אמר מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, בחודש מרץ האחרון, בדיווח לכנסת שקיימה הוועדה לביקורת המדינה. המבקר הודיע כי אם תתרחש בישראל רעידת אדמה בסדר גודל שאירע בהאיטי או בצ'ילה, המדינה לא תוכל להתמודד עימה. בקרוב יפרסם מבקר המדינה דו"ח מעודכן בנושא, אך לדבריו כבר לפני שש שנים התריע קודמו בתפקיד על חוסר המוכנות ועל כך שלא שופרה ההיערכות בעקבות הליקויים שהוצגו, ומאז הדו"ח הקודם בנושא לא השתפר המצב והדברים שנכתבו אז - נכונים גם עתה.

מפעלים וייצרני חומ"ס
היערכות נכונה לקראת רעידת אדמה, תוכל להקטין משמעותית את הנזק ואת הפגיעות בנפש שעלולות להיגרם, מבהיר ד"ר אבי שפירא, יו"ר ועדת ההיגוי להיערכות לרעידות אדמה. ועדה שהוקמה בעקבות החלטת הממשלה מאוגוסט 1999 ובה חברים כ-40 נציגים של משרדי ממשלה, גופי חירום, מכוני מחקר וארגונים אזרחיים. היערכות פירושה בראש ובראשונה, לדאוג לכך שהבניינים יעמדו בתנודות הקרקע הצפויות במקרה של רעידת אדמה. "מיגון והיערכות של מפעלי תעשייה לתרחיש רעידות אדמה משמעותי וחשוב, הן בשל העובדה שהם מעסיקים מספר רב של אנשים שעלולים להיפגע במקרה והמבנה אינו עמיד והן בשל חשיבותם למשק בייצור מוצרים הנדרשים בשעת חירום, ובחזרה לשגרה בייצור תעסוקה והכנסות". בכל מקרה טוען שפירא כי בכל הנוגע להיערכות יש לעשות הבחנה בין מפעלי תעשייה "רגילים", למפעלי תעשייה המאחסנים או מייצרים חומרים מסוכנים (חומ"ס).

למנוע התמוטטות לפי תקן 413
בנייה לפי התקן הישראלי ת"י 413, (ראה מסגרת), כתב שפירא במאמר "סיכוני רעידת אדמה במדינת ישראל", מיועדת למנוע את התמוטטות הבניין בעת התרחשותה של רעידת אדמה חזקה, אך אינה מבטיחה שלא ייגרמו נזקים. שפירא מסביר כי אם בית מגורים אמור להיות עמיד בתנודות קרקע שמתרחשות בעוצמה מסויימת, מפעל באותו מיקום צריך לעמוד בתנודות קרקע חזקות פי 4. הוא מסביר כי רעידת אדמה יוצרת תנודות קרקע שמתפשטות מעבר לנקודה בה התרחשה, ולכן  הקריטריון הוא לא רעידת האדמה אלא תנודות הקרקע להן היא גורמת. 

 תוספת קומה בתמורה לחיזוק מבנה המפעל
למפעלים קיימים ולמבני תעשייה שלא נבנו על פי תקן ת"י 413, מתייחסת תוכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים בפני רעידות אדמה - תמ"א 38 שאושרה בממשלה ב-2005. כדי לעודד את התעשיינים לבדוק את עמידות המבנים שבבעלותם, נקבע שבמסגרת תמ"א 38 תאושר למפעל  תוספת של קומה על הגג בתמורה לחיזוק המבנה כולו . מעבר לכך, על  התעשיינים המעוניינים בבדיקת המבנים ובחיזוק התשתיות שלהם, לשאת בעצמם בעלות המימון. בשל שיקולים כלכליים יושמה התוכנית עד כה בעיקר באזורים שבהם ערך הקרקע גבוה וגם זאת בהיקף מצומצם. שפירא אומר כי "על הציבור והתעשיינים להבין כי יישום תמ"א 38 נועד קודם כל להציל חיים ולא מדובר בעסק כלכלי". לדברי ד"ר גדי שמיר, גיאולוג ויועץ סיסמולוגיה עצמאי, אחת הבעיות היא שבפריפריה יישום תמ"א 38 לא כדאי, כאשר דווקא באזור בית שאן וים המלח נמצאים מוקדי הרעש העיקריים. לטענת ניר קנטור, מנהל איגוד הכימיה, פרמצבטיקה ואיכות הסביבה בהתאחדות התעשיינים, תמ"א 38 אינה רלוונטית לתעשייה ובכל מקרה התעשייה היום ערוכה להתמודד עם תרחיש סביר. לדבריו, מרבית מבני התעשייה עומדים בת"י 413 מאחר ובתהליכי הבנייה קיים פיקוח של חוק התכנון והבנייה, המשרד להגנת הסביבה, פיקוד העורף וגופים נוספים.

ההנחיות למפעלי חומרים מסוכנים עדין לא מוכנות
שפירא מדגיש כי בעוד חיזוק מבני תעשייה הכרחי, עמידתם של מפעלים העוסקים או מאחסנים חומ"ס בתקנים חשובה עשרות מונים. "מתקני החומרים המסוכנים חייבים להיות עמידים ויש לנקוט בכל האמצעים על מנת שלא יהפכו מקור לאסון". הטיפול בהיערכות מפעלים המחזיקים חומ"ס היא באחריות המשרד להגנת הסביבה. מיכל ברטוב, ראש אגף חומרים מסוכנים במשרד להגנת הסביבה: "היערכות מתקנים המחזיקים חומרים מסוכנים לרעידת אדמה דורשת גיבוש שיטה נכונה מבחינה הנדסית, כלכלית וחוקית". לדבריה, גיבוש שיטה כזאת אורך זמן ודורש בחינה מעמיקה והנושא נמצא עדיין בתהליך. בינתיים עד שיגובשו הנהלים, הוציא המשרד להגנת הסביבה בשיתוף ועדת ההיגוי לפני כשנתיים שתי הנחיות על פיהן חייבים לנהוג מפעלים העוסקים בחומ"ס. ההנחיה הראשונה מחייבת מפעלים חדשים ומתקנים שבהם מאוחסן חומ"ס, לבצע תסקיר השפעה סביבתי, שייבדק על ידי המכון הגיאולוגי ויכוון, בין היתר, גם לבחינת סיכונים סיסמיים וגיאולוגיים לרעידות אדמה. הנהלים איך צריכים מפעלים קיימים לנהוג נמצאים עדיין בשלבי גיבוש. בינתיים מחייבת ההנחיה השנייה את המפעלים הרלוונטיים בחידוש היתר רעלים, אשר במסגרתו על המפעלים להוכיח שהם עומדים בתקנים המחמירים ובדרישות בנושא ניהול סיכונים שהוגדרו בבקשה להיתר.

המפעלים מצאו דרך עוקפת
לדברי ברטוב, המשרד להגנת הסביבה יחד עם הועדה הבין משרדית לבחינת הנזקים הצפויים בעקבות רעידות אדמה ובאמצעות מומחי הטכניון והמכון הגיאולוגי הכינו מדד להערכת עמידות מתקני חומ"ס בפני רעידות אדמה בעוצמות שונות. המשרד ביצע פיילוט בכעשרים מפעלים גדולים ברחבי הארץ, העוסקים בחומ"ס, כדי לבדוק את מוכנותם להתרחשות רעידת אדמה הרסנית, ביחס למיקומו של מתקן החומרים המסוכנים ביחס לקרבה לאוכלוסיה, הצורך בחיזוק המתקנים הקיימים והעלויות לביצוע החיזוקים הנדסיים. במהלך הפיילוט נמצא כי השיטה אינה עובדת מאחר והיא מאפשרת למפעלים לבצע חישובים ולהציג נתונים המונעים את הצורך בחיזוק המתקן.

המפעלים יחכו עוד שנה וחצי להנחיות
מסיבה זו נאלץ המשרד לחפש דרך אחרת מתאימה יותר. לאחר בחינה, בחר המשרד בשיטה המקובלת בקליפורניה, אשר נחשבת למדינה למודת ניסיון ועתירת ידע בטיפול ברעידות אדמה, למזעור סיכוני אירועי חומרים מסוכנים, הנקראת שיטת ה- CalArp. המשרד פעל בשני שלבים: בשלב הראשון, בניית מדריך לניהול סיכונים המתבסס על השיטה הקליפורנית, ובשלב השני, העומד בפני סיומו בימים אלו, התאמת הנחיות השיטה הקליפורנית לחיזוק מתקני חומרים מסוכנים כנגד רעידת אדמה, זאת בשילוב עם המדריך לניהול סיכונים. עם השלמת בניית השיטה והקמת התשתית המקצועית הדרושה, בעוד כשנה וחצי תופץ שיטה זו כדרישה לכל המפעלים העוסקים בחומ"ס. קהל היעד של השיטה הקליפורנית הוא 100-150 מפעלים שעוסקים בחומ"ס מעל כמות הסף שתיקבע. תהליך יישום השיטה יתבצע בשלבים, בין היתר עקב מיעוט המפקחים מטעם המשרד להגנת הסביבה, אשר תפקידם לוודא כי הדרישות מיושמות כהלכה.

תעשיינים: הדרישות לא ברורות ומשתנות
לטענת קנטור, "מאחר והמשרד להגנת הסביבה עדיין לא גיבש מתודולוגיה סדורה, הדרישות בנושא ההיערכות אינן ברורות ואינן אחידות". לדבריו, מפעלי התעשייה, ובעיקר אלה שמתעסקים עם חומ"ס מעסיקים אנשי מקצוע מומחים בתחום ונערכו לתרחישי חירום, הן מתוקף יוזמה עצמאית וולונטארית שלהם והן עקב דרישות רגולטוריות בחידוש רישיון העסק או היתר הרעלים, אך התחושה היא כי הפיקוח נעשה בצורה אקראית ולתעשיינים נראה שבכל יומיים באים בדרישות חדשות. בניגוד למבני ציבור, מימון המיגון וההיערכות של התעשייה מוטל על התעשיינים ללא כל סיוע תקציבי מטעם המדינה. נציגי התעשיינים משתתפים בישיבות ועדת ההיגוי, מקבלים את מסקנותיה בנוגע לאירועים דומים המתרחשים בעולם ומתייחסים לדרישות המועלות. "למשל, באחת מישיבות ועדת ההיגוי עלתה דרישה להתקנת מערכות התראה של כמה שניות לפני רעידת אדמה במפעלים. התעשיינים התנגדו מאחר ולעצירה אוטומטית של פעילות מפעל יכולות להיות השלכות חמורות הרבה יותר מאשר לרעידת האדמה עצמה, מה גם שהתראה של מספר שניות לא תאפשר יותר מלומר 'שמע ישראל'" מספר קנטור.

בין התקפות טילים ורעידות אדמה
יש הבדל גדול בין דרישות למגן מפעלים המחזיקים חומ"ס מפני התקפות טילים, כפי שקרה במלחמת לבנון השניה למשל, לבין צורכי המיגון נגד רעידות אדמה. דרישות פיקוד העורף למיגון מפני מתקפת טילים לא תמיד מתאימות למיגון מפני רעידות אדמה, מסבירה ברטוב. רעידת אדמה יכולה לקרוע בסיס של מיכל ואז העובדה שעוטף אותו קיר בטון לא מספיקה. מסיבה זו יידרשו המפעלים להשקיע בהערכות מיוחדת באמצעי מיגון ייעודיים. אמצעי המיגון מתחלקים ל"אקטיביים" או "פאסיביים" ומסייעים להגביר את עמידות המתקן או המיכל בפני תנודות חזקות. בין האמצעים הפאסיביים יידרש המפעל לצמצם את מלאי החומ"ס, להפריד חומרים מגיבים, להציב מאצרות מסוגים שונים, בהתייחס לגודל המיכל ולכמות וסוג החומרים בו ועוד. במסגרת האמצעים האקטיביים יותקנו חשמלי וברזי ניתוק מקושרים לחיישנים סיסמיים, שסתומים מיוחדים ואביזרים נוספים שיכנסו לפעולה במקרה הצורך.

ואם בעולם אירועי חומ"ס שוליים ברעידות אדמה?
ברטוב טוענת כי המשרד עוקב אחר כל אירועי רעידות האדמה שמתרחשים ברחבי העולם, ונראה שעיקר הפגיעות בנפש נגרמות מקריסת המבנים בהם שהו האזרחים ולא מאירועי חומ"ס, "הבטן הרכה היא הבניינים ולא החומ"ס ולכן יש לתת את הדעת ולמקד את המאמץ במניעת מפגע זה".
לדברי קנטור "מדובר בביצה ובתרנגולת". העובדה שמקומם של אירועי חומ"ס בעולם היה שולי במקרים של רעידות אדמה נובעת מההיערכות הגבוהה של המפעלים והמתקנים בחו"ל, העוסקים בחומרים מסוכנים לתרחישי רעידות אדמה.

מפעלי תומ"ס בקרבת אוכלוסיה
האפשרות שחומר מסוכן ידלוף בסמיכות לריכוזי אוכלוסיה איננה דמיונית. בזמן מלחמת לבנון השנייה, כשאזור מפרץ חיפה סבל ממתקפת טילים, רק בנס כמויות גדולות של חומ"ס המצויות באזור לא נפגעו ולא גרמו לנזק, שיכול היה להיות קטלני. ריכוז דומה של חומרים מסוכנים קיים גם במועצה התעשייתית רמת חובב, שבתחומה כ-20 מפעלים ובסמוך אליה מתגוררים אלפי תושבים, חלקם במרחק קילומטרים בודדים. לאחר המלחמה וכעת לאור הערכות לאפשרות של רעידות אדמה הנושא מקבל משנה חשיבות.
לדברי קנטור, ההתקרבות של האוכלוסייה למפעלי חומ"ס מקורה בהתנהלות שגויה מצד ועדות התכנון והבניה ומהווה תופעה מאוד מדאיגה. "מפעל שהוקם באזור מבודד מוצא עצמו מוקף בבתי מגורים או בקרבת מבנה מסחרי גדול והופך פתאום לגורם סיכון ומקור לחשש".
קנטור אומר כי "לעיתים אין ברירה ועל מיכלי חומ"ס להימצא בקרבת נמלים ולכן גם בקרבת אוכלוסייה, אך התעשייה בישראל נוקטת בכל האמצעים למיגון החומ"ס. בכל הקשור להיערכות לאירועי חומ"ס פועלים התעשיינים בשיתוף המשטרה ושירותי כיבוי האש. לדברי קנטור, אנשי המקצוע במפעלים מבינים הכי טוב בחומרים שיש במפעל, לכן חשוב שאנשי התעשייה ידריכו את מערך כיבוי האש, במקרה של אירוע.
בעקבות לקחי מלחמת לבנון השנייה, כהיערכות לקראת אפשרות של אפר"ן, יזמו פיקוד העורף והתאחדות התעשיינים בצפון קורסים להכשרת "ממוני התגוננות אזרחית במפעלי תעשייה". עברו עד היום את ההכשרה המיוחדת בצפון, מאות נציגי מפעלים. תוכנית הקורס כללה, בין היתר, הערכות המפעל לאירועי הרס ובכללם רעידות אדמה, חומרים מסוכנים, איכות הסביבה, כיבוי אש, פינוי אוכלוסייה, מיגון, הכנת תיק מפעל ועוד.


עקרונות שיטת ה - CalArp
(מקור: האגף לחומרים מסוכנים במשרד להגנת הסביבה)
- המפעל יבצע הערכת סיכונים סיסמיים כהערכות לרעידת אדמה הצפויה בהסתברות של 2% ל-50 שנה  (1:2500)
- המפעל יקיים סקירה ראשונית של המצב הקיים (בחינת יכולת הקיים באתר לעמוד בתאוצות הקרקע הצפויות)
- המפעל יכין מסמך המסכם את סך הסיכונים למתקנים הקיימים באתר כתוצאה מרעידת אדמה
- קיום דיון התנעה המשלב את כל הגורמים הרלוונטיים (נציגי המפעל, יועצים מקצועיים, נציגי מחוז המשרד להגנת הסביבה וכו')
- סיכום דיון ההתנעה יקבע הליך מתואם כולל לו"ז מפורט ומוסכם על כל הצדדים
- המפעל יגיש דו"ח מפורט להערכת עמידות כל פריט באתר בעומסים שהוגדרו
- הגשת המלצות מעשיות לאישור המשרד להגנת הסביבה
- דיון (כשלב נוסף לדיון ההתנעה) בהמלצות ואישורן או התנייתן
- סיכום אישור וקביעת לו"ז לביצוע הפעולות בשטח
במקביל מכין המשרד להגנת הסביבה מסמך הנחיות פרטני ומזורז למפעלים בהם קיימות מערכות קירור באמוניה.


 

 


דף הבית | אודות | צור קשר | תקנון האתר